עובד חברה אשר חויב בחובות החברה בערכאה ראשונה זכה בערעור
חברה בע"מ פיתחה עכבר מחשב א-סימטרי, פרי רעיונו של עובד החברה. החברה רשמה פטנט בגין העכבר.לאחר שהחברה חדלה מפעילות, נתבע עובד החברה, שהיה בעל אחוז מניות נמוך מאוד בחברה, לשלם את חובות החברה.
העובד אשר ייצג עצמו בערכאה הראשונה, הפסיד. בערעור למחוזי, באמצעות באת כוחו עוה"ד גיל יעל,הוא זכה.
המערער הגה בשנת 1994 רעיון ל"עכבר א-סימטרי". את העכבר הוא פיתח בהיותו עובד של חברת סיבר מחקר ופיתוח. החברה רשמה פטנט על העכבר הנ"ל באמצעות משרד עו"ד סנפורד ט. קולב.
בשנת 1997 נקלעה חברת סיבר לקשיים כלכליים, והמערער פוטר מן החברה, בסוף חודש ינואר 1998. החברה עצמה נכנסה להליכי פירוק יחד עם החברה האם שלה ניסיתא.
בעקבות זאת, הגיש משרדו של עו"ד קולב תביעה לבית משפט השלום ברחובות, כנגד סיבר וכנגד המערער, לתשלום חובות סיבר בגין מתן שירותי פטנטים.חברת סיבר לא התגוננה, אך בפועל לא ניתן היה לגבות ממנה כספים.לפיכך, התמקדה התביעה במערער, כזכור, עובד החברה.
טענתו המרכזית של משרד סנפורד ט. קולב היתה, שהמערער התחייב בפניהם באופן אישי לפרוע את חובות החברה, וכי על בסיס זה ניתנו השירותים המשפטיים לחברה. הנשמע כדבר הזה??? עובד בחברה מתחייב בחובותיה? יתרה מכך, מעולם לא הוציא משרד עו"ד קולב כל חשבונית על שמו של המערער, אלא על שם חברת סיבר, אשר עמה בפועל נשאה ונתנה וממנה קיבלה מאז ומעולם את שכר טרחתה.
המערער טען, כי לא היו דברים מעולם. המערער אמר, כי הוא היה עובד של החברה וכי לא התחייב מעולם לפרוע חובותיה. כמו כן, אמר המערער, כי הוא זוכר פגישה אשר התקיימה אצל עו"ד קולב בשנת 1998, אך מדובר בפגישה שנערכה בלווית קבוצת משקיעים חדשה עימה עבד על המצאה אחרת ואשר התשלומים בגינה, שולמו במלואם על ידי אותם משקיעים.
עד כאן המחלוקות. התיק נדון בפני השופטת אסתר שטמר, וזו הכריעה לטובת משרד עורכי הדין וכנגד המערער. זאת, בהסתמכה על סעיפים 6 (ב) ו - 15(ב) לחוק השליחות.
המערער, לא השלים עם רוע הגזירה ועירער לביהמ"ש המחוזי בתל אביב באמצעות עורכת הדין יעל גיל. הוא טען, כי ביהמ"ש טעה, כאשר קבע כי התקיימו יחסי שליחות בינו לבין החברה, מבלי שנדרש לסוגיה ולאחר שכבוד השופטת, קבעה במפורש שהמסמכים שבפניו מעידים שהוא לא התחייב באופן אישי בחובות החברה.
תיק הערעור נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני ההרכב של כבוד סגן נשיא ביהמ"ש המחוזיהשופט יהושע גרוס וכבוד השופטות, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין. החלטתו של ההרכב, היתה קצרה וממצה. השופטים מקבלים את הערעור וקובעים:
"לא זו בלבד שתביעתה של המשיבה התקבלה על בסיס שונה לחלוטין מזה שעליו נשענה המשיבה, אלא שאין הדברים אמורים רק בטיעון משפטי גרידא ומסקנת ביהמ"ש נקבעה בלא שניתן למערער האפשרות להתגונן מפניה".
שופטי הערעור הפכו את ההחלטה והטילו על משרד עו"ד סנפורד ט. קולב לשלם למערער 25 אלף שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
** בכתבה זו משולבים גם ציטוטים שנלקחו מכתבתו של מר אמיר הלמר, ממגזין האינטרנט והעיתון הכלכלי דה- מרקר.
לכתבה המלאה: יש לגלוש לאתר דה- מרקר ולחפש כתבות של הכתב אמיר הלמר. כותרת הידיעה "הקונסטרוקציה המשפטית של שטמר". כתובת אתר מגזין האינטרנט דה- מרקר: www.themarker.com
