טובת הילד וזכויות סבא וסבתא לזמני שהות

ביום 20/06/11, נתנה כבוד השופטת אספרנצה אלון פס"ד מעניין בתיק מעניין ונוגע ללב.

מדובר ב א"פ 44150-12-10 ר. נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים- חיפה ואח' בעניין הקטינה א', מתוך אתר המשפט הישראלי פסקדין.

אישה צעירה כבת 19 שנים נפטרה כשבועיים ימים לאחר שילדה את בתה הבכורה והיחידה. האב, צעיר דתי כבן 20 הפך לאפוטרופוס יחיד של הילדה והוא מגדלה בסיוע משפחתו.

בין הסב – אבי האם המנוחה לבין האב פרץ סכסוך, אשר בעקבותיו נותק הקשר עם הנכדה.

הסב אשר אליו הצטרפה אף הסבתא, הגיש תביעה נגד האב, על פיה, הוא ביקש להתמנות כאפוטרופוס נוסף לילדה.

בתביעתו, השתמש הסב בסעיף 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הקובע כי :

" מת אחד ההורים, תהא האפוטרופסות על הקטין להורה השני; ואולם רשאי בית המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לענינים שיקבע בית המשפט; והוא הדין אם אחד ההורים הוכרז פסול-דין, או שאינו מסוגל למלא חובותיו לפי פרק זה, או שבית המשפט קבע, בהחלטה מנומקת, כי ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיו האמורות, כולן או מקצתן או שהאפוטרופסות לקטין נשללה ממנו על ידי בית המשפט, וכן אם אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כבילדו."

רשויות הרווחה אשר בדקו את מצב הילדה בבית אביה, הבהירו לבית המשפט באופן חד משמעי כי האב הוא אב טוב ומסור המטפל בילדה במסירות ובאופן הראוי להערכה.

בסיטואציה כזו, לא היה לבית המשפט מנוס והוא נתן פסק דין על פיו, האב ישאר האפוטרופוס היחיד של הילדה, כפי שראוי היה לקבוע עפ"י דין ועפ"י העובדות אשר היו מונחות בפניו.

עפ"י סעיף 28א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות :

"28א. מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בענין המגע בין הורי המת לבין הקטין."

מפסק הדין עולה, כי האב מאפשר הסדרי שהות בין הסבים לבין הנכדה ב"מרכז הקשר". בעיני, לא זהו המקום בו צריכים הסבים לאחר הטרגדיה הנוראה שנפלה עליהם לראות את נכדתם.

אביא מדברי הסיכום של השופטת בתיק זה שנראה כי הם יוצאים מן הלב.

בתיקים רבים שניהלתי, שמעתי דברים דומים בנסיבות אחרות, אשר יצאו מליבם של שופטי המשפחה ונועדו להיכנס אל הלב. לצערי הרב, לאחר שנאמרו הדברים שמעיני הזילו לעיתים דמעות, לא השתנה דבר, עולם כמנהגו נהג והצדדים לתיק אשר היו עסוקים במריבות אין קץ, המשיכו לנהל קרבות קשים לעיתים גם על גב ילדיהם.

להלן דבריה של כבוד השופטת אלון :

"על הזיקה הישירה בין עקרון האוטונומיה המשפחתית לבין זכותו של הילד לגדול אצל הוריו הביולוגיים, ניתן ללמוד מדבריה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בע"מ 9229/04 היועמ"ש נ' פלונית (10.8.05, פורסם בנבו, עמ' 24 לפסה"ד):

" הקשר הטבעי בין הורה לילדו הוא זכות טבעית בעלת מימד חוקתי שפן אחד שלה הוא זכותו של ילד להיות נתון למשמורת הוריו ולגדול ולהתחנך על ידם. פן אחר הוא - זכותו של הורה, מכח קשר הדם, לגדל ולחנך את ילדו במשמורתו ולקיים כלפיו את חובותיו כהורה. עוצמתו של קשר ההורות, האוצר בתוכו את זכותם הטבעית של הורה וילדו לקשר חיים ביניהם, הפכו את האוטונומיה של המשפחה לערך בעל מעמד משפטי מן המעלה הראשונה, אשר הפגיעה בו נסבלת ומותרת רק במצבים מיוחדים וחריגים ביותר בהם מימושה של ההורות הטבעית אינו אפשרי מטעם זה או אחר."

מתוך התסקיר והדיווח עולה, כי מתקיימים הסדרי שהות בין הסבים (מצד האם המנוחה) לבין הקטינה. לפי שעה, המפגשים מתקיימים במרכז קשר וניכר קשר טוב בין הסבים לבין הקטינה. בנסיבות אלה, כאשר האב מאפשר קשר בין הקטינה לבין הורי האם המנוחה, הבטיח לעדכן את הסבים בנושא הבריאות של הקטינה ומטפל בבתו באופן מסור אין כל עילה המצדיקה התערבות באוטונומיה ההורית של האב. (ראה עמ' 5 לתסקיר מיום 8/5/11 ולדיווח מיום 23.5.11).

מאחר והאב ומשפחתו המורחבת, ואף האם המנוחה עת הייתה בחיים, מנהלים אורח חיים מסורתי –דתי ובשל החשיבות של הקשר בין הקטינה - הנכדה, לבין הסבים, מצד האם, מבקשת אני להוסיף מספר מילים. ההלכה היהודית מתמקדת בעיקרה בתא הגרעיני – אב-אם-ילד. אין חולק על כך, שעל פי ההלכה היהודית, ההורים וילדיהם הקטינים, היא יחידת ההתייחסות החשובה והעיקרית וממנה נגזרות מרבית החובות המשפטיות וההלכתיות. "האוטונומיה" ההורית היא מכרעת בהלכה היהודית, ובמשולש הורים-ילדים-סבים, האחרונים הם אמנם הצלע החלשה- אך יחד עם זאת עדיין צלע רלוונטית ומוכרת. יחס זה שבין הדורות (בין סבים לבין נכדיהם), שורשים עמוקים לו במסורת העברית. בהלכות שונות נקבע הכלל "בני בנים הרי הם כבנים" וכן כפי שמצוין בספר ילקוט יוסף, חלק ב', סימן רמ, פס' רנח "חייב אדם לחנך את בניו ובנותיו הקטנים שיכבדו את הסבא והסבתא וינהגו בהם כבוד".

ראה גם ישראל דורון וגליה לינצ'יץ, "זכות העמידה של סבים וסבתות לקשר עם נכדיהם" משפחה במשפט כרך ב' התשס"ט, עמ' 147-206 עמ' 177-181.

כאמור, הקשר סב-נכד, הוא קשר דו כיווני, שבו כל צד תורם ונתרם מהקשר. הקטינה זכאית לקבל קשר של חום, אהבה ואכפתיות מהסבים מצד האם המנוחה, אשר ישפיעו באופן חיובי על התפתחותה הקוגניטיבית, הערכית, החברתית והרגשית. האב זכאי לקבל במערכת יחסים תקינה ותומכת מצד הסבים, עזרה פעילה בגידול הקטינה (שמרטפות, הענקת מתנות ועוד), וכן גיבוי לפעולותיו ככל שהן מתיישבות עם טובת הקטינה. הסבים, מצד האם המנוחה, זכאים לשמר את דמותה של בתם המנוחה עם יוצאת חלציה, היא א'.

יידע הסב ויידע האב, אווירה קשה וחיכוכים בין הצדדים לא יתרמו לקטינה ולא ישרתו את טובתה. הכותרת "אפוטרופוס נוסף", אינה המהות ואינה העיקר. איכות הקשר בינו לבין הקטינה, נכדתו וטיב הקשר עם נכדתו ומשפחת אביה, הם העיקר. רק מסגרת משפחתית רחבה ותומכת הכוללת את הסבים מצד האב, את הסבים השכולים מצד האם, את הדודים משתי המשפחות, תגשים את מכלול זכויותיה, אינטרסיה וצרכיה של א', שכולם כאחד מרכיבים את טובתה. ראה דברים שכתבתי בתמ"ש (קריות) 1900/06 היתומה נ' האלמנה, מיום 29/10/06 (פורסם במאגרים המשפטיים).

על כל אלה ומאחר ולא התקיים טעם מיוחד המצדיק מינוי אפוטרופוס נוסף ובין הסבים (מצד האם המנוחה) לבין הקטינה מתקיימים הסדרי שהות, מקבלת אני את עמדת האב, את עמדת ב"כ היועמ"ש והמלצת פקה"ס וקובעת, כי אין מקום למנות לקטינה אפוטרופוס נוסף.

מאמינה אני, כי השבר שפקד את שתי המשפחות הינו ארעי ויהיה בכוחם, במשותף ובמאוחד, לתרום לביטחונה הרגשי של הקטינה בו חפצים כולם – אביה, הוריו, אחיו, סבה, סבתה ודודיה מצד אמה המנוחה. על שתי המשפחות, האבלות (על מות הבת/הרעיה/האם) והשמחות (על הולדת הבת/הנכדה), כאחת, לאחד כוחות ורצון טוב, על מנת לאפשר לקטינה לגדול ולהתפתח באווירה שלווה ורגועה, אשר תעניק לה יציבות וביטחון ותשמר את דמותה של האם המנוחה."

על פניו, עולה מפסק הדין כי מדובר באב למופת המטפל בבתו בסיוע משפחתו בצורה המיטבית ואף שומר על קשר עם הורי האם המנוחה במידה מסוימת.

למרות האמור לעיל, לא סביר בעיני, כי הורי האב, אשר בביתם גדלה הילדה ואשר בפועל חולקים עמו את האפוטרופסות, אמנם לא זו המשפטית אך בוודאי את החזקה על הילדה בפועל, יוכלו לזכות לגדל את נכדתם, בעוד הורי האם המנוחה נאלצים לשאת טרגדיה כפולה ומכופלת. לא אף זו שבתם נלקחה מהם כשהיא כה צעירה ולא ברור באלו נסיבות, גם ניתן להם קשר מועט ביותר עם נכדתם ב"מרכז הקשר", אשר הנו מקום בו לרוב נפגשים הורים מסוכנים או בעייתיים עם ילדיהם, בהשגחת עובדות סוציאליות. לדעתי, מן הראוי היה, כי ביהמ"ש יתן דעתו ולבו, יתחשב בטרגדיה הנוראה אשר פקדה את הסבים ויקבע הסדרי שהות מסודרים בבית הסבים מצד האם, כפי שמאפשר אף החוק.