ידועים בציבור


חלק גדל והולך של האוכלוסיה במדינת ישראל, חי כבני זוג לכל דבר ועניין תחת קורת גג אחת, ללא נישואין. מדובר בזוגות, אשר צוברים רכוש משותף ומביאים ילדים לעולם ואשר חיים בפועל יחדיו כבני זוג נשואים, אך הם אינם נשואים, עפ"י דין. חלקם אינם נשואים, מסיבות דתיות, כגון, כהן וגרושה וחלקם אינם נשואים מתוך בחירה, לדוגמה, יש זוגות, אשר מתוך אמונה וערכים אישיים, מתנגדים לעריכת נישואין עפ"י הדין הדתי או כאלו אשר חוו נישואין ואינם מוכנים להינשא שוב.
במהלך השנים ולאור הכמות הגדלה והולכת של זוגות אשר אינם נישאים ואשר חיים ביחד כידועים בציבור, חלה התפתחות בפסיקה ובחקיקה במדינת ישראל והיום יש לידועים זכויות, אשר לא היו להם בעבר.
הידוע/ה בציבור זכאי לרשת את בן/ בת זוגו, על פי דין, בדיוק באותו אופן, אילו היה/ היתה נשוי/אה לו/לה. לידועים בציבור יש זכות למזונות מן העיזבון. עפ"י סעיף 55 לחוק הירושה התשכ"ה 1965 : "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש שציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".
בפועל, משווה סעיף זה, את מעמדם של הידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים, בתנאים הנזכרים בסעיף הנ"ל.
לכל אדם בגיר ובכללם יבואו אף הידועים בציבור, יש זכות לשנות את שמו/ה לשם המשפחה של בן/ת זוגו ושר הפנים לא רשאי למנוע זאת.יש לידועים בציבור זכות, שבמידה ואחד/ת מהם היה דייר מוגן, זכותו לדיירות המוגנת, תעבור לבן/ת זוגו במידה ונפטר, זאת, בתנאי שבני הזוג חיו ביחד, לפחות ששה חודשים לפני מות בן/ת הזוג. לעניין יחסי ממון בין בני הזוג, על זוגות שהם ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף בנכסים. אף המונח "בן זוג", הורחב במהלך השנים בפסיקה, כך שיחול אף על ידועים בציבור.
נושא בו הפסיקה אינה אחידה, הוא הנושא העוסק בפרק הזמן אשר על בני הזוג לחיות ביחד, על מנת שיחשבו כידועים בציבור. הן, בהתייחס לנושא הירושה והן באשר לעניין חלוקת הרכוש המשותף.
בתמ"ש 4520/05, מיום 27/03/08, קבעה כבוד השופטת שפרה גליק לעניין ידועים בציבור כדלקמן: " במבחנים שנקבעו בפסיקה, אין "פרק זמן מינימלי" של חיים משותפים אך תקופה של שנתיים ומחצה "ברוטו" היא בכל זאת תקופה קצרה מאד, בפסיקה יש מגמות סותרות באשר לפרק הזמן המתנה, לכאורה "כרטיס כניסה" למעמד של ידועים בציבור: כך למשל, דחה בית הדין לעבודה תביעה של אשה להכרה בה כידועה בציבור לאחר שנתיים ומחצה, ראה ע"ס 183/99 אהרון נ' הממונה על תשלום הגמלאות (פורסם ב"נבו", ולעומת זאת, נקבע למשל בע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר פ"ד כ"ד (1), 617, כי תקופת זמן של קרוב לשנה יכולה להיות מספקת ובלבד שבמשך כל אותו הזמן התנהלו החיים המשותפים על בסיס אותו קשר עמוק הקיים כרגיל בין בעל לאשה הנשואים כחוק. במסגרת זו קבע בית המשפט (שם) בעמוד 624-623: "אין ספק כי תקופת זמן כזאת, וגם קצרה ממנה בהרבה, מספקת בהחלט".
"ועוד מצאתי בפסיקה גם הכרה בידועים בציבור לאחר שגרו יחד רק מספר חודשים ספורים תיק עזבונות (ת"א) 3696/90 אמיר נ' זגר מפי כבוד השופט קלינג. יחד עם זאת, יש לציין, כי קיימת גישה הסוברת כי יש צורך בתקופת מינימום של שלוש שנים של חיים משותפים כתנאי מקדמי שבלעדיו כלל אין מקום להעניק את ההכרה הנ"ל. ראה ספרו של עו"ד אמנון בן דרור "נשואים ללא נישואין" עמוד 301. "
"התפתחותה של הפסיקה, כפי שזו נסקרה בספרו של המלומד שחר ליפשיץ (ראה: "הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, מאת שחר ליפשיץ עמוד 24), מראה כי הפסיקה נקטה אמות מידה גמישות כדי לקבוע מעמדם של ידועים בציבור, ולהלן: " ... היא הקלה את דרישות הסף של מצב זה, באמצעות צמצום ניכר של המבחנים הפורמליים הנדרשים כדי לזכות במעמד של ידוע בציבור, כגון הסתפקות בפרק זמן קצר ביותר של חיים משותפים. בד בבד, התקבלה בפסיקה פרשנות מצומצמת שלפיה רק אם הציבור יחשוב שבני הזוג נשואים כדין, יזכו בני הזוג להכרה כידועים בציבור. נוסף על כך, איפשרה הפסיקה הקניית זכויות של ידועים בציבור לבני זוג, גם כאשר אחד או אחת מהם נשוי הוא נשואה כדין..."
לעניין חלוקת הרכוש, על מי שנישאו לאחר ה 01/01/1974, חל חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1975, בנוגע לרכוש המשותף אשר נצבר במהלך שנות הנישואין ואיזון המשאבים. על הידועים בציבור, חלה "הלכת השיתוף", כלומר ההלכה אשר חלה על כל מי שנשא לפני ה – 01/01/1974. הכלל הבסיסי המתייחס להלכת השיתוף, הוא שבהעדר הסכם הסותר זאת, יש לייחס לבני הזוג כוונת שיתוף בנכסים שנרכשו במהלך חייהם המשותפים, בלי קשר למי רכש אותם ובכמה כסף. לעניין זה יש מספר משמעויות והשלכות על הידועים בציבור. ראשית, מעצם העובדה כי בני הזוג הנם ידועים בציבור ולא נשואים, חלה עליהם חובה להוכיח כי הנם ידועים בציבור ומכאן, עליהם להתחלק ברכוש המשותף. בפסיקה נקבע, כי על הידועים בציבור להוכיח עובדה זו, באופן הבא : הם צריכים להוכיח, כי התכוונו לקיים אורח חיים תקין ביניהם ומאמץ משותף של שניהם ברכישת הנכסים, או לכל הפחות, כי ניהלו משק בית משותף. במידה ויוכחו תנאים אלו בבית המשפט, תחול הלכת השיתוף, על כל המשתמע מכך, על בני זוג החיים ביחד ללא נישואין והם יחשבו כידועים בציבור עפ"י דין. משמע, בעוד בני זוג נשואים, על מנת לחלק את רכושם ביניהם, לא צריכים להוכיח רבות, נטל ההוכחה הרובץ על כתפיהם של בני זוג ידועים בציבור הוא כבד יותר באופן משמעותי.
בפסק הדין הנ"ל, קבעה כבוד השופטת גליק בעניין זה כדלקמן :" הפסיקה קבעה, כי הרכיב השני (המצטבר) הנדרש כדי לקבוע שצדדים הם "ידועים בציבור" הוא ניהול משק בית משותף: "לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג והמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים" (ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר בעמוד 619 ; ע"א 6434/00 היועמ"ש נ' שוקרן פ"ד נ"ו (3), עמודים 693-692. "
"הפסיקה קבעה, כי תנאי הסף המצטברים של חיי המשפחה וניהול משק בית משותף הם תנאים מהותיים, ואין הם תנאים ראייתיים (ראה ע"א 6434/00 דנינו נ' מנע פ"ד נו' 683) ועוד קבעה הפסיקה, כי שאלת קיומם של תנאים אלה, מן הראוי שתיבחן עפ"י קריטריונים סובייקטיביים - כיצד ראו בני הזוג את עצמם ואת מערכת היחסים ביניהם. כפי שקבע כבוד השופט שוחט בתמ"ש (ת"א 32401/01 (שם): "... אין להקצות למונח ידועים בציבור מבחן נוקשה אובייקטיבי. המונח הינו מעין תדמית משתנית של יחסים בין בני זוג שמרכיביה שונים מזוג לזוג. ע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון, פ"ד מ"ג (1), 431). אין לך מתכונת אחת על חיי משפחה 'במשק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות הנשואים. שונים הדברים מזוג לזוג, לפי השוני, בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וגורמים רבים אחרים שלא נצלים למנותם ולמצותם (פרשת אלון נ' מנדלסון (שם), משכך, יש לבחון כל מקרה עפ"י נסיבותיו, מתוך ראיה כוללת של העובדות ומתוך סקירת מערכת היחסים עפ"י המרכיבים השונים והמאפיינים המתקיימים בהם (פרשת שוקרון) (שם)"."
" ההלכה המשפטית קובעת, כי חרף העובדה שקיים בין צדדים קשר של "ידועים בציבור", אין בה כשלעצמה ראיה לקיום שיתוף קנייני בנכסים. ראה ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן, פ"ד ל"ח (1) 443, 457 ; ע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון פ"ד מ"ג (1) 431, 438 ; עע"מ 4614/05, 6626 מ"י נ' אורן [פורסם בנבו]; בג"צ 4178/04 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול לערעורים [פורסם בנבו]. הפסיקה הוסיפה וקבעה, כי הנטל הרובץ על ידוע בציבור, הטוען לשיתוף בנכסי בן זוגו, הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי, במיוחד כאשר אין מדובר בנכס משפחתי מובהק (ראה דברי כבוד השופט מצא בע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נ"א (1) 337, והוסיפה וקבעה כבוד הנשיאה בייניש בפרק הדין בענין בג"ץ 4178/04 (שם) כדלקמן: "הכבדת הנטל על הטוען לשיתוף נכסים בין בני זוג ידועים בציבור, נובעת מהמשמעות שעשויה להיות להעדר הנישואין ביניהם. לעתים, בני זוג מקיימים חיי זוגיות משותפים ללא אקט פורמאלי של נישואין מתוך בחירה שלא למסד את הקשר הזוגי ביניהם, להבדיל ממקרים בהם העדר הנישואין נובע ממניעה להינשא זה לזו. במקרים אחרים עשוי הדבר להעיד על ארעיות הקשר או על היותו בלתי מחייב, באופן השולל קיומה של כוונה לשיתוף רכושי. יש איפוא להתחשב בכל מקרה ומקרה בטיב הקשר הזוגי, בנסיבותיו, ובכוונות המונחות בבסיסו, תוך בחינת האפשרויות שעמדו בפני בני הזוג למיסוד הקשר הזוגי מחד- גיסא, יש ליתן משקל נכבד לאוטונומיית הרצון של בני הזוג בעיצוב הקשר הזוגי ביניהם ובקביעת ההסדר הרכושי החל על נכסיהם, זאת, בכפוף לעיקרון תום הלב המחיל על המערכת ההסכמית - המפורשת או המשמעית בין בני הזוג ערבים של צדק, יושר, הגינות ושוויון ...הנה כי כן, ההלכה לפיה לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני זוג ידועים בציבור נדרשים ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו, נובעת מהזהירות שלא לכפות על הצדדים הסדר של שיתוף רכושי, מקום בו בני הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כאמור. בהתחשב בכך, נראה, כי אין מקום לחשש שהביע הרב דיכובסקי בפסק דינו, שמא נכפה על בני זוג שאינם נשואים התחייבויות רכושיות בניגוד לרצונם, רק בשל מגוריהם המשותפים יחד ...."
לעניין מועד חלוקת הרכוש : בניגוד למי שחל עליהם חוק יחסי ממון, על פיו, הרכוש יחולק, רק בפקיעת הגירושין או במות בן הזוג, כאשר חלה "הלכת השיתוף", ניתן לחלק את הרכוש ללא תלות בגירושין או במוות, מיד עם תום השיתוף, במועד הפרוד.
מזונות ידועה בציבור: עפ"י הדין האישי, החל על יהודים במדינת ישראל, האישה אינה זכאית למזונות לאחר הגירושין, אך זכאית למזונות במהלך הנישואין. ידועה בציבור, אינה זכאית למזונות, עפ"י דין גם במהלך הנישואין. יחד עם זאת, אם נקבע בהסכם מפורש או בהסכם מכללא, כי בן הזוג יהיה חייב במזונות בת הזוג, הידועה בציבור, היא תוכל לקבל מזונות גם לאחר הפירוד ביניהם. נקבע כבר במספר פסקי דין (רע"א 8256/99), כי במקרים מסוימים, שבהן עיקרון תום הלב יוביל לכך, עשויה הידועה בציבור לקבל מזונות אזרחיים. לדוגמה, אם הידועה בציבור סולקה מבית המגורים בפתאומיות, היא תוכל לקבל מזונות משקמים לזמן מה, על מנת שתוכל להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את עצמה.
מן הראוי לציין אף כי, לידועים בציבור יש זכות למזונות מן העיזבון. לכל אדם בגיר ובכללם יבואו אף הידועים בציבור, יש זכות לשנות את שמו/ה לשם המשפחה של בן/ת זוגו ושר הפנים לא רשאי למנוע זאת. כמו כן, יש לידועים בציבור זכות, שבמידה ואחד/ת מהם היה דייר מוגן, זכותו לדיירות המוגנת, תעבור לבן/ת זוגו במידה ונפטר, זאת, בתנאי שבני הזוג חיו ביחד, לפחות ששה חודשים לפני מות בן/ת הזוג.

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.