concept of section of property after divorce.

מה בין מדור ספציפי לפרוק השיתוף בדירה?


אברהם ועליזה נישאו בשנת 1965 והם נשואים כ - 46 שנים. אברהם הוא גבר נאה כבן 70 שנים ועליזה, אישה מטופחת ונאה, היא כבת 65 שנים. הם היו ילדים במונחים של היום, כשנישאו. במשך שנים רבות הם גידלו משפחה לתפארת. 4 ילדים, כולם משכילים, ילדים טובים. לא הסתבכו בסמים או אלכוהול, נישאו והקימו משפחות אף הם. גם היום, פעם בשבועיים בששי בערב, נהגה כל המשפחה להתכנס בבית ההורים. אימא עליזה בישלה תמיד מתבשיליה המעולים וכולם היו אוכלים עד להתפקע ועוד לוקחים שאריות הביתה. חייהם של עליזה ואברהם, או ככינוי בפי אשתו, אבוש, היו טובים. הוא עבד ופרנס והיא דאגה לבית. הפרנסה היתה מצויה בשפע והם נהגו לטוס רבות לחופשות בחו"ל ואף יצאו לחופשות במלונות הכי טובים בארץ. הם קנו כל שאבתה נפשם, התגוררו בוילה בהרצליה וחיו באהבה וברווחה כלכלית. אברהם שהוא עצמאי, עדין עובד בגילו וגם עליזה ממשיכה לדאוג לבית ולטפחו. בשנים האחרונות, שניהם סבלו ממחלות שונות, אבל לא ממשהו מסוכן.

עליזה לעולם לא תשכח את היום, בו היא הבחינה שנפל דבר בחייהם. אבוש שלה, אותו הכירה מגיל 18, חזר הביתה במצב רוח משונה. ואז החל להתרחק ממנה, לחזור מאוחר מן העבודה עד שמצא תרוץ, לעבור להתגורר בחדר אחר בבית. השמועות החלו להגיע הביתה לאזניה, אברהם נראה עם אישה כבת 30 מסתובב במקומות בילוי. ואז הגיעה תביעת הגירושין. כך במפתיע, בסתם יום של חול, הגיע שליח ושם את התביעה בידה. היא לא ידעה את נפשה. מכאן החל המאבק, המאבק של עליזה להחזיר אליה את אהבת נעוריה. היא פנתה לבעלה, אשר עזב את הבית, דיברה אל לבו, המשיכה להכין לו מן המטעמים אשר כה אהב, אבל הוא בשלו. אני רוצה גט, מצאתי את אהבת חיי.

עליזה הגישה תביעה לשלום בית לבית הדין הרבני. היא גם תבעה מזונות אישה ומדור ספציפי. המלחמה בבית הדין הצליחה והיא קיבלה את המדור הספציפי וסכום נאה של דמי מזונות, אבל ליבה היה שבור. לא עבר לילה בו לא בכתה וקיוותה כי בעלה ישוב הביתה.

אישה המבקשת בכנות שלום בית ומגיעים לה מזונות אישה, אשר במסגרתם מגיע לה אף המדור, יכולה להישאר בבית הצדדים, גם אם מדובר בוילה מפוארת, במשך מספר שנים. המדור הספציפי, יכול למנוע את ביצוע פרוק השיתוף בבית והבעל יכול להישאר במשך כמה שנים, בלי הרכוש העיקרי אותו צוברים בדר"כ בני הזוג – ביתם המשותף.

במאמרו של כבוד השופט צבי ויצמן, "על חיוב הבעל ב"מדור ספציפי" "ויבאה יצחק האהלה", פרשת חיי שרה, תש"ע, גיליון מס' 359" כתב כבוד השופט ויצמן בין השאר כדלקמן : " בתי הדין רואים חשיבות רבה בהשבת שלום הבית למעונם של בני הזוג המתדיינים, ולפיכך הם עושים כל מאמץ לברר אם אמנם ניתן להשיב את שלום הבית בין בני הזוג. פירוק השיתוף בדירת המגורים של הצדדים עלול לשים לאל כל ניסיון של בית הדין להביא הצדדים להסכים לשלום בית. וזה לשון בית הדין: לא יתכן שניתן לתובע לרוקן מתוכנו את פס"ד המחייבו בשלום בית, באמצעות פניה לבית המשפט לפירוק שיתוף. לבית הדין הסמכות הייחודית לפסוק לשלום בית, ופסיקה זו אינה רק תאורטית. יש לה משמעויות מעשיות. בראש וראשונה קיום שלום בית... משמעות פסק דיננו לשלום בית, היא קיומו של שלום בית בין הצדדים בדירת מגוריהם הנוכחית."

גם גברים יכולים לעשות שימוש בתביעה לשלום בית, במסגרתה ניתנים צווי מניעה לפרוק השיתוף בבית המגורים.

אם אחד מבני הזוג מבקש שלום בית (בכנות, או רק כטקטיקה משפטית), בית הדין ייתן לו מדור ספציפי, שכן כבר נאמר : " אם בית אין – שלום בית מנין?"

הזכויות הנוגדות, אשר עומדות בפני בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, הם הזכות לפרוק השיתוף בבית וזכות הקניין המוגנת בחוק יסוד, מול הזכות לשלום בית וכן, זכותה של האישה למזונות ולמדור ובכללם אף למדור ספציפי. הסבר על כך נותן הרב עו"ד אבישי גריידי בספרו "מזונות אישה הלכה ומעשה": "הזכות למדור הספציפי בדירת המגורים מבוססת על מספר עקרונות כדלקמן :א. כלל הוא בדין המדור, שאין הבעל יכול לשנות את מדורה של האישה "מנווה היפה – לנווה הרע". כלל זה הינו סניף של עיקרון העל בדין המזונות הכללי :"עולה עמו ואינה יורדת". מכלל זה נובעת ההלכה, שהבעל אינו יכול להוציא את האישה מדירת המגורים לדירה, שערכה פחות ממנה או לדירה הנמצאת בסביבה אחרת, שאינה נוחה לאישה, או מדירה שבבעלותה לדירה בשכירות – שיגרום לאישה טלטול, טרחה והוצאות." על כך פסק בית הדין הרבני הגדול בפרשת אקנין תיק נה/013 אקנין אליהו נ' אקנין וידה....ב. זכות המדור של האישה יוצרת שיעבוד על חלקו של הבעל בדירת המגורים על כך קבע בית הדין הרבני הגדול בפרשת אקנין מפי הרב מרדכי אליהו :...."מה שהאישה טוענת אני רוצה לגור במקום הזה שהוא משועבד לי היא זכאית בהחלט....ביה"ד משעבד את זכותו וממונו של הבעל לטובת זכות הדיור של האישה...".....בין אם בני הזוג הם בעלים במשותף של דירת המגורים והבעל עוזב את הדירה ובין אם הדירה היא קניינו של הבעל בלבד – זכותה של האישה עומדת לה להמשיך ולהתגורר באותה הדירה, כל עוד יעלה מלפניה הרצון לכך."

...בנוגע לזכותו הקניינית של הבעל בדירה – ציין בית הדין הרבני הגדול : "זה זכות ממונית שמקנים לאחר אריכות ימים ושנים, אבל אין זכות להפקיע זכות השעבוד שיש לה על הדירה הנוכחית".

כשאני נתקלת במצב מסוג זה, אני לא מעוניינת לשפוט. מצד אחד עומדת עליזה, שביום לא בהיר בכלל, השמים נפלו על ראשה. מצד שני, עומדות גם לאברהם זכויותיו על פי דין. גם אם קיימת נטיית הלב, כאנשי מקצוע, לא תמיד יש לנו את הפריבילגיה, ללכת רק עם הלב. הערכים המוסריים המושרשים בקרב רובנו הם, שלא זונחים אישה או בעל, לעת זקנה ואני לא סבורה שיש משהו רע בערכים הללו, ההיפך הוא הנכון. אבל, גם לעמדה אחרת יש בהחלט מקום, מקומה של אהבת אמת וזכותה להתממש בכל גיל. הרי קשה לומר מי צודק, שכן, לכל אדם קיימת הזכות למימוש עצמי, בכל נדבך ופן של חייו.

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.