משמורת משותפת או מטפל עיקרי? 

משנת 2003 ובמשך שנים רבות, נאבקתי על כך שתתקיים משמורת משותפת במדינת ישראל. אימהות ואבות יגדלו את הילדים ביחד, במהלך הנישואין ולאחר שיתגרשו. לתפיסתי, זוהי טובת הילדים האמיתית. ילדים זקוקים לשני ההורים. גם המחקרים של טובי הפסיכולוגים ההתפתחותיים בעולם הצביעו על כך, שמגיל צעיר מאוד, ילד יוצר התקשרות משמעותית עם שני הוריו. עוד הראו המחקרים, כי ניתוק הקשר המשמעותי הזה של הילד מאחד מן ההורים לעת גירושין, עלול להפוך את הילד לילד בסיכון.

המאבק נשא פרי ולאחר שנים רבות, במהלכן במדינת ישראל פסקו בתי המשפט משמורת אם בלבד בהעדר הסכמה, פסקה השופטת בדימוס ד"ר ורדה בן שחר בינואר 2010, בתיק בו ייצגתי את האב, כי תהיה משמורת משותפת על תאומים בני שנתיים ותשעה חודשים. הפסיקה היתה, בניגוד להמלצות תסקיר הסעד. בהמשך נודע לי שמצבם של הילדים במשמורת משותפת הוא נפלא. הם גדלו להיות ילדים מוכשרים ביותר ונאהבים ע"י שני הוריהם והמשפחה המורחבת. עוד לאחר פסק דין זה, בתי משפט נוספים החלו לפסוק משמורת משותפת, למרות הגיל הרך.

לינק לפסה"ד נמצא באתר זה : תמ"ש 28951/09, תמ"ש 28953/08.

זהו הכלל לתפיסתי - משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת.

היוצא מן הכלל הוא לתפיסתי, העברת הילדים למשמורת האב או האם, שיהיו המטפלים העיקריים בילדים. זאת, בנסיבות ייחודיות. לתפיסתי, הורה שפוגע בילדים באלימות מילולית ופיסית והורה שסובל מבעיות נפשיות קשות, לא צריך להיות הורה משותף עליהם לעת גירושין. ילד לא אמור לגדול אצל הורה שמאיים עליו בקביעות ומתעלל בו, או שלא מסוגל לטפל בו מחמת היותו/ה מתמודד נפש.  

במקרה אחד השגנו לאב משמורת אב, כשהאם סבלה מבעיות נפשיות חמורות שהשליכו על הילד, במקרה נוסף, השגנו משמורת אב, כשהאם התעללה בילדים ופגעה בהם ובעוד מקרה, השגנו לאב משמורת אב, כשהאם עזבה את הילד ועברה לעיר מרוחקת עם בעלה החדש, בלי כל התחשבות בילד. במקרה נוסף, אב חטף את הילד, הסית אותו וניכר אותו מהאם ולאחר מאבק קשה, למנוע את הניכור ההורי, נקבע כי הילד יגדל בעיקר אצל אמו שתהיה בפועל המשמורנית עליו. עוד ייצגנו אם שטיפלה לבדה בבנה והאב שסבל מבעיות נפשיות קשות וטופל בכדורים פסיכיאטריים ואצל מטפלים, דרש משמורת משותפת. גם כאן השגנו משמורת אם, אשר היא היתה זו שמסוגלת לטפל בילד, בעוד לאב לא היתה כלל מסוגלות לטפל בו והוא הודה בחקירה שהוא נהג לברוח מהבית, כדי לא לטפל בבנו.

גם חלק מפסקי הדין הללו פורסמו באתר זה והם מופיעים באתר בחלק של פסקי דין. לדוגמה : תמ"ש 015991/06, 015992/06. תלה"מ 27595-04-18, 14829-06-19.

מסקנה: ככלל, טובת הילדים היא לגדול במשמורת משותפת, אבל במקרים מסויימים שתוארו לעיל, זו לא טובת הילדים לגדול אצל הורה שהוא מתמודד נפש, אלים ומתעלל ואז יש לקבוע משמורת אב או משמורת אם לילד. יחד עם זאת, במידת האפשר, יש לאפשר זמני שהות בהשגחה על הילדים אם נדרש, גם עם הורה שהוא מתמודד נפש וגם עם הורה שטופל והוא אינו אלים עוד כלל.